ויבאו האנשים על הנשים. מצאתי כתוב שקדמו הנשים בסוד ויהי ערב ויהי בוקר, שהמשכן הוא דוגמת העולם. ויתכן שקדמו הנשים לפי שחוה קדמה ופתתה לאדם ורצו לתקן מה שנתעוות בחוה, לזה הביאו חח, שהחח הוא בזרוע והיא לקחה ואכלה ונתנה לבעלה, ונזם לפי שהריחה בפרי והיתה מריחה בפני בעלה כדי לחבבו בעיניו, וטבעת שהם באצבע שלקטה בהם, וכומז לפי שנזדווגה בנחש שנאמר הנחש השיאני, אז"ל עשה בי נשואין, וכומז כאן מקום זמה, ולא נזכר כאן עגיל כמו בכלי מדין שאמר עגיל וכומז, לפי שהעגילים הם באזנים ולא פרקום מעל אזניהם, לרמוז שלא פרקו עול מה ששמעו באזניהם במעמד הר סיני כמו שעשו ערב רב שפרקו מה ששמעו, כמו שכתבנו פרשת תשא, וגם עגיל הוא לשון עגל, לכך לא נזכר. ואמרו הנשים הם הביאו נזם שהוא דבר קל אנו נביא חח שהוא יותר כבד, הם הביאו דבר אחד אנו נביא ד', ח"ח נז"ם טבע"ת כומ"ז גימ' בהסתר, לרמוז על מה שעשתה בהסתר פנים. והנשים לא הביאו אלא זהב לבד, כי התכשיטים היו מזהב, לומר שהם לא היה להן חלק בעגל שהיה כולו מזהב. ולא הביאו זהב כמות שהוא אלא תכשיטין. ואפשר לומר כי אלו התכשיטין שלקחו ממצרים ה' נתן להם בשכר טרחם כמו שכתבנו פ' שמות ולא משל בעליהן שאין מקבלין צדקה מהנשים אלא דבר מועט לפי שגונבין משל בעליהן, כן צריך לומר שלא נתנו ממה שלקחו מביזת הים כי מציאת האשה לבעלה, וכן ביזת הים היא של אנשים שמתו שלא היו עמהם נשים, ואלו התכשיטין הם תכשיטי נשים, א"כ מוכרח הוא לומר שהם ממה שלקחו במצרים שאמר ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב, אבל האנשים הביאו זהב כמו שהוא שנאמר וכל איש אשר הניף תנופת זהב הביאו, ואמרו בפרקי ר' אליעזר נתן להן לנשים שכרן בעוה"ז שמשמרות ראשי חדשים ובעוה"ב שהם עתידות להתחדש כמו ראשי חדשים שנאמר המשביע בטוב עדיך, שהביאו עדים שהם התכשיטין והביאום בעין טובה ומן הטוב שהוא הזהב שנאמר בו טוב שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב, ולא מכסף כי הם לקחו כלי כסף וכלי זהב ולא נתנו אלא מהזהב שהוא טוב מכסף, זהו המשביע בטוב עדיך, מה שכרם תתחדש כנשר נעורייכי, וביאור זה שאילו לא נתנו לא היו מתחדשות אלא בתחית האיש בו כלולה האשה שהיא עצם מעצמיו והיה צריך לנוסרה ולהביאה, אבל עתה זכו שהן מתחדשין שאינן בכלל האנשים אלא חדוש מחדש, מלבד הצלע שנלקחה מהאיש, כי נפרדה ממנו ותקנה מה שקלקלה בהבאת אלו התכשיטין כמו שאמרנו, לזה אמר שעתידין להתחדש בריה חדשה, ומשמרים ר"ח בעוה"ז כלומר משמרים החדוש פירוש שממתינין לו ולוקחים סימן מהירח שהיא מתחדשת בכל חודש, כי הג' מועדים הם כנגד שלשה אבות וי"ב חדשים כנגד י"ב שבטים שהיה צריך שיהיו מועדים כנגדם וכשחטאו בעגל נתן לנשים:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 35 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכל איש אשר הניף תנופת זהב וגו'. כתב רבינו בחיי ז"ל, הזכיר בזהב לשון תנופה למעלה וחשיבות כי המתנדב הזהב ינופף ידו לעלוי נדבתו גם המקבלים אותה יפרסמוהו לפרסם מעלת המתנדב ע"כ. לזה אמר הניף תנופת, ב תנופות, א' שהוא ינופף ידו, ואחת שהמקבלים יפרסמוהו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19