שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 23

וירדפו מצרים. הקב"ה חזק לבם שראו שהים נעשה יבשה חשבו שהוא יבשה ממש ולזה רדפו אחריהם אל תוך הים. ויהי באשמורת הבקר, למה המתין להם עד הבקר ולא עשה בה דין כל הלילה, לפי שישראל לא היו ראויים והדין היה בא כנגדם לזה שמר להם עד בקר בקרו של אברהם, וזהו באשמורת שהיום אין לו אשמורה כי האשמורות הם ללילה כמו ששנינו ג' משמורות הוי הלילה וכו', אלא אשמורת לשון שמירה לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר, וכן אמר במדרש ז"ל ויהי באשמורת הבקר, בלילה רצה גבריאל להרוג את המצריים, א"ל הקב"ה המתן עד אותה שעה שפעל אביהם עמי שנאמר וישכם אברהם בבקר, וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש שהוא גבריאל לפשר המים, וענן לצד ישראל כמו שאמר ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם, כדי שלא יפעול כח האש מצד ישראל וישארו המים קפויים כדי שיהלכו בהם ישראל, ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו, הוא סמאל שבא בעזרו כמו שאמר ושלישים על כולו שהוא כנגד הכל, וכן אפן גימ' סמא"ל, ולהיכן הסירו, רז"ל אמרו שגירהו באיוב, וזהו וינהגהו בכבדות, בכבד הדת שהוא איוב שהכבידה עליו תורה שאמרה איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע וגו' מה שלא נאמר כן על אברהם אבינו, או בכבדות שהיה ירא אלהים ולא ירא ה' שהיה מיראת העונשים ולא מאהבה, א"כ כבדת, זהו וינהגהו ו"י שנהגהו בכבדות שהוא איוב. ויאמר מצרים, מה שאמר בלשון יחיד אמר במדרש שהיו המצרים עושים כשפים ועולים מן הים, אמר הים פקדון שהפקיד לי הקב"ה היאך אניחנו, מיד היו המים רצים אחר כל מצרי ומצרי ומורידן לים שנאמר ומצרים נסים לקראתו לקראתם לא נאמר אלא לקראתו של כל מצרי, זהו וינער ה' את מצרים בתוך הים, היל"ל לתוך הים, ואמר בתוך הים לומר שננערו לצאת בעודם בתוך ע"י כשפים ולא הניחם הים וישובו המים כו' ולא נשאר בהם עד אחד, אמר בפרקי ר"א שפרעה נשאר, זהו עד אחד המיוחד שבהם שהוא פרעה, זהו לכל חיל פרעה ולא פרעה: