והקריב את השעיר החי. וחזר ואמר וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי, ונקוד קדמאה החי בסג"ל קמ"ץ, תנינא החי פת"ח פת"ח, לומר שכל זמן שהיה עומד לפני ה' היה מתוסף בו חיות כאמרו יעמד חי, אבל משמתחיל לסמוך ידיו עליו הוא פוחת והולך מחיותו, ולזה בפת"ח כי הפת"ח הוא עבד. ובזוהר אמר על השעיר החי, החי דייקא לאכללא ההוא דלעילא ע"כ. א"כ לזה אמר שני פעמים החי, ולזה השני מוטעם זרקא, על ראש השעיר החי הידוע, והוא עבד:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19