ויהי לה לבן לא אמר כבן אלא לבן ממש, שהצילתו והנוקתו ונתנה שכרה ביותר, שכן אמרה ואני אתן את שכרך מלמד שנתנה לה שכרה ביותר על הראוי, וכל זה כדי שיהיה קרוי על שמה כמ"ש והינקהו לי שיהיה לי לבן ממש, וכה"א (דה"א ד') ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד, הרי בפירוש ילדה כאלו ילדה, וקראתו מש"ה נוטריקון מנ"ה של"י הו"א, מלא"ך שלי"ח הו"א, שנאמר שלח. מלאך ויוציאנו ממצרים, משי"ח של"ם הו"א, שהוא משיח הראשון:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19