ויאמר ה' אל משה וגו'. אמר ויאמר בלש אמירה ולא אמר וידבר. אלא כשראה הקב"ה את משה נופל על פניו, בא לו בלשון רכה, כדי לתת לו כח להתפלל עליהם ושלא תחול עליהם מדת הדין. וברוך הוא שאינו בא בטרוניא עם בריותיו אלא נוהג עמהם כאב רחמן, ואמר למשה עד אנה ינאצוני העם הזה, הוא על ערב רב שנאצו את הש"י לישראל בבכיה שעשו ובהרמת קולם עד שהלינו בני ישראל על משה ועל אהרן, וכן אמרו נתנה ראש עד שנפלו משה ואהרן על פניהם. העם הזה, שאמרו כי זה משה האיש הם היו סבת עשיית העגל, ינאצוני כתיב שהנאיצו עלי בני, כי איני חושש מהם אלא על בני. ועד אנה לא יאמינו בי, הוא מתרעם על ישראל שהאמינו לדברי המרגלים ולא האמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו, בקרבו ממש בקרבים ובני מעים, שלא היו יוצאים לחוץ אפילו מהדברים הגשמים שהיו טועמים במן:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19