ושרט לנפש וגו'. לא אמר למת כמו שאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת ואמר לנפש, לומר שמי ששורט על מתו עושה פגם ורושם בנפשו ובבשרו, כי לא אמר ושרט לנפש בבשרכם לא תתנו, אלא אמר לא תתנו בין נפש ובשר, לומר שפוגם בנפשו ובבשרו, ולזה לא אמר בכם כמו שאמר בכתבת קעקע, שנראה כבועט בהקב"ה על שהמיתו, והוא אינו יודע שמדותיו של הקב"ה הם כולם רחמים והמיתו הקב"ה כדי לשלם לו שכר, וכי שכר מצות בהאי עלמא ליכא, או לפי שנשלם גלגולו כארז"ל, או אם היו בניו הקטנים ידע כי מעון אביו מת, וכדי לכפר על עונו, או שידע הקב"ה שעתיד להחמיץ ואמר הקב"ה ימות זכאי ואל ימות חייב, ואם היה יוצא ממנו שום צדיק ודאי לא היה ממיתו הקב"ה, הרי האריך הקב"ה כמה דורות למואב ואמר אל תצר את מואב, לפי שראה שעתיד לצאת מהם רות המואביה, והרי משה כשהרג המצרי אמר וירא כי אין איש, שראה לסוף כל הדורות שאין עתיד לצאת ממנו איש ואח"כ הרגו, ומה משה כך כל שכן ממ"ה הקב"ה יתברך ויתעלה שהוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות, וכן אמר בנים אתם לה', יאמר הואיל ואתם בנים האב אינו מבקש אלא בטובות בניו, א"כ מכאן תדעו שלטובתו המיתו, ולזה אין לכם לעשות שום חבורה על מת כי אתם עושים פגם בנפשכם ובבשרכם שהוא הגוף, ומי שהוא פגום אינו מקבל פני שכינה שנאמר כל אשר בו מום לא יקרב, אלא יש לו להצדיק עליו את הדין וישאל מהקב"ה שינחמהו, וכן דוד הצדיק עליו את הדין, וישאל מהקב"ה שינחמהו שנאמר ידעתי ה' כי צדק משפטיך ואמונה עניתני יהי נא חסדך לנחמני, ואמר כאמרתך לעבדך, הוא כמו שאמר בגמרא שאם קבל עליו היסורין מאהבה מה שכרו יראה זרע יאריך ימים, לזה אמר דוד אני קבלתי עלי היסורין מאהבה ואמונה עניתני, אם כן יהי נא חסדך לנחמני, ומה שאמר יראה זרע יאריך ימים, לפי שדוד לא היה לו חיים, כמו שאמר עני אני וגוע מנוער, מיום שננער מבטן אמו היה עתיד לגוע, ולזה היה שואל חיים, שנאמר חיים שאל ממך, וכן הוא אומר ימים על ימי מלך תוסיף, ולזה אמר יהי חסדך לנחמני כאמרתך, שאמרת שמי שקיבלם מאהבה יראה זרע יאריך ימים וכן אמר רבי יוחנן בפרקא קמא דתעניות כל המצדיק עליו את הדין מלמטה מרחמין ומצדיקים עליו את הדין מלמעלה, שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. אם כן ושרט לנפש לא תתנו, לא אמר לא תעשו אלא לא תתנו שאתם נותנים שריטה ורושם ופגם בנפש ובבשר. וכתבת קעקע, כאלו אתם מקעקעים והורסים הבנין שלכם ומה שאני בניתי אתם הורסים, זהו אני ה', וזהו אל תחלל את בתך שהיא הנשמה שלך, ולא תזנה הארץ שהוא הגוף, ורז"ל אמרו אל תחלל את בתך זה המשיא בתו לזקן, זהו למען ספות הרוה את הצמאה, ולא תזנה הארץ שהאשה נקראת קרקע עולם, ומלאה הארץ זמה שמוליד עיפוש באויר. ורז"ל אמרו ומלאה הארץ זמה מזנה היא את פירותיה, פירוש שלא תוציאם כראוי:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19