ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה ויבאו וגו'. כיון שראו לחם משנה נפל לבם ואמרו סופו לבא לידי נותר וירום תולעים לזה פסיק ויהי שפחדו, ויהי לשון צער שנצטערו וגם פחדו שמא לא נשאר יותר מן לזה ירד משנה או שמא רעבתנים הם שירד להם שני העומר לאחד, שמאחר שאמר משנה למה חזר ואמר שני העומר לאחד, לזה באו כל הנשיאים ויגידו למשה, גם ראו שיהיה משונה, וכן דרשו ז"ל משנה משונה בטעם משונה בריחו, כמו מעשה רבינו הקדוש שעשה סעודה לאנטנינוס בשבת ערבה לו ועשה לו אותה סעודה בעצמה בחול ולא ערבה לו, אמר לו שהן חסרין תבלין אחד ששמו שבת (ב"ר פי"א), ועוד אמר לו קיסר לר' יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף אמר לו תבלין אחד יש לנו ושבת שמו (שבת קי"ט.). גשמי מפני שעשאו לשם שבת כך ק"ו למן שהוא רוחני, ובפרט מזון יום ששי לפי שהוא קרוב למדת שבת שמזונו יותר זך:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19