ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים וגו'. אפשר שערב רב הם שאמרו כן, וכן אמר מה זאת עשית לנו להוציאני, שמשה הוציאם, כי בני ישראל הם צועקים להקב"ה ולא אמרו שום דבר, אבל ערב רב פחדו כי אמרו עכשיו יכעוס עליהם פרעה ויהרגם, כי כשיראה כ"כ עם רב שיוצאים מתחת ידו ודאי שיכעוס עליהם ויאמר בשלמא ישראל לפי שהיו בעבודת פרך הם בורחים אבל אתם מה עבדות יש עליכם שאתם בורחים, ואולי ישראל יחזירם לעבדותם, כי כן אמר כי שלחנו את ישראל מעבדנו, ועוד שישראל יצא. ברשות שאמרו דרך שלשת ימים נלך, אבל הם יצאו שלא ברשות, לזה א"ל אם היתה הכונה להרגנו במצרים שהיו המצריים קוברים אותנו, אבל כאן אין מי שיקבור אותם שישראל יחזירום המצריים ואין להם קובר. ומצאתי קצת סיוע לדברי מדברי הרמב"ן שאמר איך יתכן שהצועקים אל ה' והנושאים כפיהם ועיניהם אליו יחזרו ויאמרו לו כי טוב היה שלא יצילם ויאמרו כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר. על כן נאמנו דברי רז"ל שהם היו כתות, אמרו במדרש ארבע כתות היו על הים, הכת האחת צועקת אל ה' אלו בני ישראל החשובים שבהם שנאמר וישאו בני ישראל את עיניהם וגו' ויצעקו בני ישראל וגו', שהיתה חפצה בישועה, ועליהם אמר משה התיצבו וראו את ישועת ה' וגו', כת שנייה אומרת נחזור למצרים, עליהם אמר כי אשר ראיתם וגו', כת שלישית אומרת להלחם עמהם, עליהם אמר ה' ילחם לכם, כת רביעית היו אומרים נצעק עליהם שנאמר ויצעקו בני ישראל כו', עליהם אמר ואתם תחרישון ע"כ. כן נאמר ג"כ שאלה שאמרו המבלי אינם מי שאמרו הלא זה הדבר, שאותם שאמר המבלי אין קברים הם ערב רב כמ"ש, ואותם שאמרו הלא זה הדבר הם הרשעים שבישראל, והם אותם שאמרו מי יתן מותנו והם אותם שאמרו יראה ה' עליכם וישפוט, ומשה השיב לכולם, לערב רב שאמר המבלי אין קברים אמר ויאמר משה אל העם, שכל מקום שנאמר עם הם ערב רב, ואמר להם אל תיראו שהיו יראים שמא יכעוס עליהם ויהרגם אמר להם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' וגו' לא תוסיפון לראותם עוד וגו'. ולכת האחרת שאמרו חדל ממנו אמר להם ה' ילחם לכם, לפי שאמרו כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר שילחמו עמנו, לזה אמר להם ה' ילחם לכם, ולבני ישראל שהיו צועקים אמר להם ואתם תחרישון אתם חביבין על הקב"ה שסופכם להחריש למלאכי השרת בשירה שאתם אומרים שנאמר קדמו שרים אחר נוגנים וגו', קדמו שרים שהם ישראל אחר נוגנים שהם מלאכי השרת, לזה אמר להם ואתם תחרישון תחרישון לאחרים שצעקתכם ערבה לו:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19