שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 22

וכי ינצו אנשים. כמו סנחריב וחביריו ונבוכדנצר ואספסיאנוס קיסר ואנטיוכוס וכל מי שנלחם על ירושלים, היא אשה הרה שהיתה רבתי עם, ויצאו ילדיה שהוליכום בגלות ובשביה, ולא יהיה אסון כמו בימי סנחריב שבא ובלבל כל העולם והגלה עשרה שבטים בשביה לחלח וחבור, ענוש יענש שסוף הרגוהו בניו, זהו ונתן בפלילים כמו שתרגם על מימר דייניא ע"פ ב"ד של מעלה, וכן אנטיוכוס נהרג. ואם אסון יהיה, כמו בזמן נבוכדנצר שהרג כמה וכמה, וכן טיטוס וכן אספיסיאנוס קיסר, ונתת נפש תחת נפש, הקב"ה יקח נקמתו על כל נפש ונפש. א"ר יוחנן אוי להם לעכו"ם שאין להם תקנה שנאמר תחת הנחושת אביא זהב, פירוש שהעכו"ם אומרים במקום נחושת שלקחנו נביא זהב, במקום ר' עקיבא וחביריו מה מביאים עין תחת עין, הוא החריב ב"ה שהוא עינו של עולם כן נחרב ביתו שהוא מלך על כל העולם, וכן עתידה שתחרב צור עין כל העולם, שן תחת שן שהיו חורקין שניהן כן הקב"ה חרק על נבוכדנצר ועתיד לחרוק על עמלק. יד תחת יד, הם כוונו לעשות להם יד ושם, והקב"ה שבר ידם וישבר ידם וימחה שמם, רגל תחת רגל, הם בטלו עולי רגלים והיו מוליכים סוסיהם על הילדים ורמסום ברגלי סוסיהם וכן כתיב תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, רגלי עני הוא מלך המשיח, שנאמר עני ורוכב על החמור. כויה תחת כויה. הם הציתו אש בבית המקדש כן עתיד הקב"ה להצית בצור שנאמר והפכתי נחליה לזפת ועפרה לגפרית, ובאש עתיד הקב"ה לבנותה שנאמר אהיה לה חומת אש. פצע תחת פצע חבורה וגו', כן לעתיד כדאיתא במדרש על פסוק וזאת תהיה המגפה המק בשרו וגו', אמר הקב"ה אני מכה אותם בצרעת כו' וזהו אדם כי יהיה בעור בשרו ע"י מה שנתגרו בישראל אשר צבאו על ירושלים, וכן אתה מוצא כשהקב"ה פורע מאומה הרשעה מלקה אותם בצרעת שנאמר מדוע נסחף אביריך, וכתיב לשאת ולספחת וגו':