שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 23 · פסוק 5

בחודש הראשון. שהוא מזל טלה, ישחטו הטלה כדי שכשיבא האריה שהוא מזל אב לא ימצא מה לאכול וילך לו ויסתלק מעליכם, ולזה נקרא נבוכדנצר הרשע אריה שנאמר עלה אריה מסבכו, שבא בחודש שמזלו אריה ולזה רמזה תורה ואמר על מצות ומרורים, כלומר אם לא יזהרו באכילת מצה כראוי ובביעור החמץ והיצר הרע שלא יהיו נפתים אחריו לעבוד ע"ז, יביא עליהם ב' מרורים, שהם י"ז בתמוז וט' באב כי לעולם יום ראשון של פסח הוא יום י"ז בתמוז וט' באב וכשישראל שבאותו הדור עברו ברית ונפתו אחר יצה"ר ועבדו ע"ז מצא האריה מה לאכול והחריב בית המקדש ועשה מה שעשה, וזהו ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, כולם כאחד ישחטו אותו כדי שלא יהא לו כח, בין שני ערבים שהם י"ז בתמוז וט' באב שהם משולים לערב שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, ויבערו החמץ בערב כדי כשיבא חודש ארי לא ימצא מה לאכול ויהפך לכלב, ועליו. נאמר ולבני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, ואריה כבקר יאכל תבן, זהו בין הערבים פסח לה', שה' יתברך יחוס עליהם שלא יחול עליהם בין הערבים שהם י"ז בתמוז וט' באב, שכל אחד אירעו בו ה' דברים, זהו הערבים, ה' ערבים, חמשה בכל ערב, ותירוש פסח חמלה כמו ופסח ה' על הפתח, פירש"י ז"ל חמל, פסח באתב"ש חוס. וכן מצאתי במדרש איכה, השביעני במרורים זה ליל ראשון של פסח, הרוני לענה זה ליל ט' באב, הוי ליל יום טוב של פסח הוא ליל ט באב ע"כ. ומהו אומר הוי ליל יום טוב של פסח ליל ט' באב, בא לומר שבכוונה מכוונת היה כן לרמוז למה שאמרתי: