דבר אל בני ישראל לאמר איש איש. ב"פ לומר שכל אחד כשר והגון בפני עצמו, ולזה אמר ויהי אנשים ולא אמר ויהיו אנשים הואיל והם שנים. א"כ דבר אל בני ישראל איש איש, לומר דבור פרשה זו לישראל, וזכו אלו איש איש וכדאים הם שתכתב פרשה זו על ידם. ואמר איש איש כי יהיה טמא לנפש כמו אלו שהם טמאי מצוה. או בדרך רחוקה נקוד על ה' של רחוקה, לומר שהוא רחוק לא הדרך. ובא לרבות כל מיני טומאות שבאין על ריחוקו שהוא על ידי עון כגון זבין ומצורעין שהן רחוקים מן הדרך. לכם או לדורותיכם, לכם שבא הריחוק מכם, או לדורותיכם, לדרתיכם כתיב, מחמת הדירה, ר"ל שלא נזהר אביו מאשתו נדה, ובא לו הזבות והצרעת מחמת אביו, או ע"י מאכלים טמאים שאכל אביו קודם שהולידו:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 9 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19