שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 3 · פסוק 40

פקוד כל בכור זכר לבני ישראל, אמר הקב"ה למשה אני רוצה להחליף בכורי ישראל בלויים והם אינם כדאים שהלויים הם חלק אלוה ממעל והם עם קדוש, לזה אמר לו למשה פקוד כל בכור זכר ואע"פ שיפול עליהם מנין אין עין הרע שולט בהם לפי שהם מבן חדש ואין מספרם שוה ויש מבן שנה ויש מכן י' ויש מבן עשרים ויש מבן ששים ומכל בית וזה מבן חדש ומעלה. ושא את מספר שמותם, כשאתה נושא את שמותם על שפתיך בזה יהיה להם קדושה ומעלה ונשיאת ראש אז הם הלוים כדאי שיכנסו תחתם, זה ושא את מספר שמותם אח"כ ולקחת את הלוים לי וגו' תחת כל בכור בבני ישראל והיו לי הלוים אני ה', כלומר הלוים הם מקודשים על פי, וכן פירש ר' סעדיה גאון ז"ל אני ה' שנשאתי אותם ונתתי להם נשיאות ראש להבכורים על פיך. אז הם כדאים שאקח הלוים תחת כל בכור, כי אע"פ שהבכורות הם קדושים כשעשו העגל נטלה הקדושה מהם לזה צריך שתשא את שמותם על שפתיך כדי שיתקדשו. הלוים בגימ' א"ץ, שהם ב' שמות. לזה אמר אני הוי"ה שהם ב' שמות. ובמלת הלוים יש ב' שמות לוי מ"ה, לוי מדת הדין, מ"ה הוא מלוי שם הרחמים, וכן הלוים לי אני ה' ר"ת מ"ו. שהא' היא משם אהיה, וס"ת ה"ס, הלוים במלואו כזה ה"ה למ"ד וי"ו יו"ד מ"ם בגימ' בם חלק הוי"ה, לוי קח אותיות שלפניו ושלאחריו בזה כל"ם הו"ז טי"ך. כל"ם מלך, הו"ז ח"י טי"ך, ל"ט, יהו"ה אחד, א"כ באמרך לוי כאילו אתה אומר מלך חי יהוה אחד, לוי במ"ק י', א"כ כשתסיר מכל"ם הו"ז טי"ך יעלה ע"ה חלק לקח, לקחתם לו לחלקו שנאמר אני חלקך ונחלתך. והם קל"ח חק"ל שהם שדה של תפוחים, והבן: