הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה:
קריאה במקור
רלב"ג שיר השירים · פרק 2 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמרה מה שהכריחני השכל להניח תאוותו ולהשתדל בעבודתו ויביאני אל בית היין אשר ישתה משם ונסו אשר ירים עלי להמשך אליו בכל עוז הוא אצלי אהבה נפלאה לא דבר מוכרח שיקובל בצער ובכאב לב. וזה כלו להעיר שהכנעה אל השכל הוא מאהבה ותכלית החשק להשגת השלמות. ואפשר שנאמר שהרצון בזה אם יביאני אל בית היין אשר ישתה משם והוא מה שתשפיע היא אליו הנה יהיה נסו אשר ירים עלי להמשך אליו אהבה נפלאה אצלי. ואולם יחסה זה הפועל לו כי הוא המגיע שאר כחות הנפש לדרוך אל זה השלמות ולעזור אליו בחזקת היד מצד החשק אשר לו בטבעו אל הגעת השלמות. או נאמר שאמרה הביאני הוא חסר הפועל ואינו שב אל חשוקה. והנה יהיה הרצון בזה אע״פ שהביאני טבעי אשר נוצרתי בו או רצוני אל בית היין והם התאוות הגופייות הנה דגלו אשר ירים עלי השכל ההיולאני להמשך אחריו ולהניח תאוותי הוא אצלי אהבה נפלאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001970747
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 868c06b1d1da0b8e6fd1d85918f956aabe66d0c82cce34232166ecfb3315b88a