קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים:
קריאה במקור
רלב"ג שיר השירים · פרק 1 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמרה שהקורות והרהיטים אשר הכין להם הטבע לבנות להם הבית אשר יתחברו בו הם חזקים מאד ולזה כן יהיה הבית אשר יבנו מהם הצורות הדמיוניות והמושכלות. והוא מבואר שאלו ההשגות כאשר יהיו לכלים אשר תהיינה מיוחסות אליהם בזולת טעות וזה שהטעיות לא יבואו מהחושים אשר תהיינה מיוחסות אליהם השגתו. והמשל שאנחנו לא נטעה בחוש הראות כשנשפוט בו שזה הדבר שחור או לבן ואמנם כבר נטעה כאשר נשפוט בו דרך משל בשחור שהוא מר מפני שהרגשנו באלוא״י שהוא מר ושהוא שחור וזה שאינו מחוייב שכל שחור יהיה מר. ואפשר שנאמר שהרצון בזה הבנין אשר יבנו לשמרם מהמונעים אשר מחוץ ולהתחבר בו ראוי שיהיה חזק מאד ולזה אמר שקורות הבנין הזה יהיו ארזי' ורהיטיו ברותים בדרך שיהיה הבנין ההוא חזק מאד והוא להם למחסה ולמסתור מזרם וממטר ומהענינים אשר מחוץ וזה דבר מחוייב הוא להם קודם שישלם החבור ביניהם רצוני שיהיו נשמרי׳ מהמונעים אשר להם מצד פחיתות המדות והטעויות הנופלות מצד הדמיון והתערב הענינים המקרים בענינים העצמים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001970747
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 868c06b1d1da0b8e6fd1d85918f956aabe66d0c82cce34232166ecfb3315b88a