צרור המור דודי לי בין שדי ילין:
קריאה במקור
רלב"ג שיר השירים · פרק 1 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר זה הכח הנפשי שהשכל ההיולאני אשר ילין בין שדיה ותניקהו ותזונהו עד שיתחיל לדרוך אל שלמותו הוא דומה לצרור המור. וזה שהמור לא יתן ריחו כי אם כשיושם באש כמו שזכר הפלוסוף. ולזה צריך לו עזר מחוץ אל נתינתו ריחו. ואין לו נתינת הריח בפעל כי אם בכח. והנה המור הצרור בצרור הוא יותר רחוק לנתינת ריחו מצד המונע אשר לו מחוץ. וכן השכל ההיולאני לו שלמותו בתחלת הענין בכח ויצטרך אל עזר מחוץ לצאת הכח ההוא אל הפועל ולו מונעים מחוץ יצטרך שיוסרו קודם שידרוך אל שלמותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al Hamesh Megillot, Konigsberg, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001970747
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 868c06b1d1da0b8e6fd1d85918f956aabe66d0c82cce34232166ecfb3315b88a