נחל אשכול על רות · פרק 2 · פסוק 5

למי הנערה הזאת וגו'. הכונה למי הנערה הזאת אם היא ראויה לבא בקהל. ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר חזר לומר הנער הנצב על הקוצרים הגם דעתה כתיב ויאמר לנערו הנצב על הקוצרים למי וכו' והול"ל ויאמר לו נערה מואביה וגו'. אמנם יראה כי הוא שאל כדרך שאדם שואל לנאמן ביתו ופקידו וז"ש לנערו המיוחד לו הנצב על הקוצרים. ובהיות כי הנער היה חריף והבין שכוונת בעז לישאנה ומשו"ה דיבר אליו דרך חיבה כמדבר לנאמנו. לכן ויען הנער הנצב על הקוצרים כלומר עושה עצמו כאלו אינו נערו המיוחד לו רק הוא נער דעלמא הנצב על הקוצרים והראה בחכמתו באופן שהוא מדבר אמת ועולה לא נמצא בשפתיו ולא יש לו שום פניה הנוגעת לו.