קריאה במקור

תעלומות חכמה על קהלת · פרק 5 · פסוק 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מתוקה שנת העובד וכו' המיתה היא מתוקה כעין שינה לגוף וגם כל שכר עבודתו יאכל בעצמו בין הוא מעט ובין הוא הרבה ואין לאחרים חלק עמו:
2
והשבע לעשיר אינו מניח לו לישן מחמת שהי' שבע בחייו וקיבל כל שכר מצותיו. וסובל כל עונש העוונו' אחר מותו ומרוב היסורין שסובל אחר מותו באכול אותן רמה ותולעה ושאר היסורין העוברין עליו איננו מניח לו לישן בנחת וכלל דבריו הוא שהרשע שכרו בעה"ז ויש לו ריבוי טובו' בעה"ז. אמנ' אין בו ממש כי לא לו יהי' הנאת ריבוי הטובו' רק לאחרים ואין לו רק הנאת ראות עיניו. אבל הצדיק בבוא עת קיבול שכרו דהיינו אחר מותו לא תחשוב שאף שאח"כ יש לו רב טוב הצפון. מ"מ הפתח דהיינו המות הוא קשה מאד. לזה אמר שאדרבה הפתח דהיינו המות הוא מתוקה מאד אצל הצדיק שמראין לו כל שכרו ומתוך שביעה הוא ישן. וברשע הוא בהיפך ששכרו שהוא טובת עוה"ז מעט אשר נהנה בעוה"ז וחמת שביעה שהיה בעוה"ז מקבל כל עונשו בעוה"ב ואינו מניח לו לישן כדכתיב ואת נפש אויביך יקולע בתוך כף הקלע:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 97140b848a2bd7073def70349132fe687fc3332c7d25092f7f59c93ab5503afb