לכל זמן ועת לכל חפץ. התחיל לחקור אמיתת הבחירה. אמר שראה במראה הנבואה שלכל הדברים הנעשים בעוה"ז יש זמן קבוע. ועת לכל חפץ היינו אף לדברים התלויים בבחירה (כי חפץ לשון בחירה) למעלה קודם היותו כגון חורבן בהמ"ק וחטאים שעשו ישראל אפי' קודם עשותן כמ"ש רש"י (דברי' לד א') שהראה הקב"ה למשה המציקין שעתידי' להציק להן והראהו בנידן עובדי ע"ג. גם הראה לו המאורעות שעתידין ליארע לישראל ע"ש. (ומה שאמר אצל לכל זמן ואצל חפץ עת. הוא מחמת שביאר אח"כ כי יש מבוא לידיעה ולבחירה. וזמן נאמר ע"ד המזומן ומוכרח לבא בודאי כמו זמן הפרעון. שהפרעון חיובי הוא. משא"כ אם המלוה מייחד לאחד זמן שיבא ללות ממנו מחמת שלפי אומד דעתו חושב שיהיה לו אז מעות. אז לא יקרא מועד הזה זמן כיון שאין הדבר הזה מזומן לבא עכ"פ רק שהוא במחשבה. ועדיין הדבר תלוי בבחירה) כך ראה שלמה בנבואה הזמן שיהיה בהן אותו הדבר. וכמ"ש במדרש קהלת כל העתים נגד ישראל ע"ש:
קריאה במקור
תעלומות חכמה על קהלת · פרק 3 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 97140b848a2bd7073def70349132fe687fc3332c7d25092f7f59c93ab5503afb