כי אין זכרון להחכם עם הכסיל לעולם. לעולם אין השתוות חשיבות ביניהם. כי זכרון הוא ג"כ לשון ריח והקטרה כמו (תהילים כ׳:ח׳) בשם ה' אלקינו נזכיר. כלומר אין ריח קיטור שבשניהם עולה שוה. כי זה בכל יום ויום נחשב ריח קיטור שלו יותר. וזהו נבאש ריחו עוד כשכבר הימים באים הכל נשכח. כלומר כשהימים שלו שוקעים. דהיינו כשיזקין הכל נשכח. כלומר כל החושים אבודים ונשכחים והשכל קיים ונתגבר ולזהו הכריח ואמר ואיך ימות החכם עם הכסיל. האיך אפשר שמיתת החכם והכסיל יהיה שוה ולומר שאינו אלא כח והכנה ונאבד באבדת החומר א"כ היה לו להיות גם אצל הצדיק הולד ונחלש כמו אצל הכסיל:
קריאה במקור
תעלומות חכמה על קהלת · פרק 2 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 97140b848a2bd7073def70349132fe687fc3332c7d25092f7f59c93ab5503afb