ופניתי אני לראות חכמה והוללת וסכלות. והתחיל לחקור אם האדם הוא מוכרח במעשיו להיות צדיק או רשע והנה אם נחשוב שהאדם הוא מוכרח במעשיו אזי אין שום תועלת בהחכמה. כי כמו שאם יאסרו את האדם בעבותים ויגררו אותו על קוצים וברקני' שאז אין תועלת בחוש הראות כיון שא"י לדחות הנזק ולא לקרב התועלת. כמו כן אין תועלת בהחכמה כיון שהוא מוכרח במעשיו ומשיב חכמים אחור. וזהו שאמר שראה החכמה שוה כהוללת וסכלו' (והוי"ו של והוללת משמשת במקום כ"ף וכאלו נכתב לראו' החכמה כהוללת וסכלות וכמ"ש המפרשים עי' באיוב ט״ז:כ״א ויוכח לגבר עם אלקי ובן אדם לרעהו. שמשפטו כאלו נכתב כבן אדם לרעהו). כי מה האדם שיבא אחר המלך. כלומר מה יועיל החכמה לבטל גזירת המלך אחר שכבר עשהו וגזר עליו שיהיה צדיק או רשע.
קריאה במקור
תעלומות חכמה על קהלת · פרק 2 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 97140b848a2bd7073def70349132fe687fc3332c7d25092f7f59c93ab5503afb