רלב"ג רות · תועלות

הנה זה הוא מה שראינו לבארו בזאת המגלה. ואולם התועלת המגיע מהנה:

הנה התועלת הראשון. הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיתבולל בעמים אבל יתרחק מזה לפי מה שאפשר. הלא תראה מה שקרה לאלימלך בהטמעו בין הגוים כי זה היה סבה אל שנתחתנו בניו עם בנותיהם ומתו הוא והם בזמן קצר ולא נשאר מהם דבר ואע״פ שנתגיירו בנותיהם לא הספיק זה כי כבר גדלו בדיעות ההם ובמנהגים הפחותים והיו ג״כ שוקדות שם אצל בני עמם ולא היו שולטות לעזוב כל דעותיהם וכבר הורה שלא עזבו כל דעותיהן כי אמרה להן נעמי שתשובנה אשה לבית אמה ולו היתה יודעת שהם כישראליות לא היתה מחטיאה אותן והנה יורה שכבר נתגיירו מה שאמר נעמי לרות הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה:

התועלת השני. הוא להודיע כי מי שבא לדבק תחת כנפי השכינה ראוי שידקדקו עמו לעמוד על כוונתו אם הוא מתרצה בזה מלב ומנפש בשימאנו לקבלו ואם יתחזק ויתאמץ בדעתו זאת אין ראוי להוסיף עוד ולהרחיקו מזה. לזה תמצא שכאשר ראתה נעמי ברות כי מתאמצת היא ללכת אתה לא הוסיפה עוד להרחיקה מזה כי אז הכירה כי מלב ומנפש נתגיירה. ומזה המקום יתבאר שהבא להתגייר ראוי שימסרו לו קלות וחמורות כי אז יתבארו לו מה שהוא מקבל עליו כשיתגייר ואחר זה ראוי שירחיקוהו מזה קצת עד שיעמדו על דעתו ואחר כשיראו שהוא מתאמץ בדעתו זאת אין ראוי לדבר אתו עוד להרחיק ממנו רצונו:

התועלת השלישי. הוא להודיע שראוי לאדם שיהיה זריז להמציא לו הצורך אליו בעת שתמצא ידו ולא יתעצל בזה. הלא תראה מה שקרה לרות מפני חריצותה לאגור מאכלה ומאכל חמותה בעת שתמצא עד שתכף שבאו קציר. שעורים השתדלה ללקוט בשבלים אחרי הקוצרים והיתה שוקדת על זה כמו שספר זה שבתה הבית מעט ובאה שם בבקר ולקטה עד הערב:

התועלת הרביעי. הוא להודיע שהמתקרב אל ה׳ יתברך יצליחו ענייניו. הלא תראה איך סבב ה' יתברך להצליח רות עד שכבר נשאת לשופט מהשופטים וזכתה להיות מזרעה המלכות על ישראל לנצח וזה שכבר יצא ממנה דוד אשר נתנה לו המלוכה ברית מלח:

התועלת החמישי. הוא להודיע שראוי להתרחק האדם מלקיחת מתנות ממי שתרע עינו בו ואף על פי שאין לבעל המתנות זכות בה כמו הענין במתנות עניי׳ כי התורה חייבה הבעלים לעזוב אותם לעניים וזה כי זה יהיה סבה אם שלא ישיג העני מבוקשו כשידקדקו הבעלים לשמור בתכלית מה שאפשר שלא יפול לפועלים מהשבלים כדי שלא ימצא דבר או יהיה סבה להחטיא הבעלים להחזיק במתנה ההיא וימנע העני מלקיחתה עם שהוא מבואר שראוי להשמר מלעשות כנגד רצון האנשים כשלא יביאו לזה ההכרח. ולזה תמצא שאמרה רות ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו:

התועלת הששי. הוא להודיע שראוי לאדם שיקדים שלום לכל אדם ואפילו הוא עבדו או שכירו. הלא תראה כי בועז הקדים שלום לקוצרים אשר לו:

התועלת השביעי. הוא להודיע שהוא ראוי שידקדק האדם בשמירת נכסיו וקנייניו ואם ישכור פועלים שישב עמהם כדי שיעשו מלאכתם כראוי או יעמיד שם אדם במקומו להשגיח במלאכת הפועלים ולזרזם שיעשו מלאכתם כראוי. ולזה תמצא שספר שהיה לבועז נער נצב על הקוצרים ותמצא גם כן שבעת שזרה השעורים שכב בועז בגורן לשמור הערמה שלא יגנבו ממנה כי כבר יתכן להם לגנוב ממנה ולא יוכר ולזאת הסבה גם כן זכר כי רות לקטה עד הערב ועם כל זה מהרה לחבוט אשר לקטה להביא אל העיר כדי שלא יגנוב לה מאשר לקטה:

התועלת השמיני. הוא להודיע שראוי לאשה כשתצטרך ללכת בין האנשים שתהיינה עמה נשים באופן שלא תשיגנה חשד ערוה. ולזה אמר בועז לרות וכה תדבקין עם נערותי וזאת ראיה שהיא דבקה תחלה עם נערותיו למלט נפשה מן החשד:

התועלת התשיעי. הוא להודיע כי כשיראה אדם רצון איש אחד להטיב לו מאד ולא ידע בזה סבה הנה ראוי שיודיע לו מי הוא כי אולי האחר טועה בו וחושב שהוא איש מה שהוא גמול חסדו ולקיחת הטוב בזה האופן הוא בלתי ראוי. ולזה ספר שכבר שאלה רות הסבה ואמרה לו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה לחשבה כי אולי חשב בועז שהיא אשה. אחרת אשר הוא מחויב להטיב לה עד שהשיב לה כי כבר ידע מי היא ושהוא מחויב להטיב לה בעבור החסד שגמלה לנעמי:

התועלת העשירי. הוא להודיע שהוא ראוי לגמול חסד למי שיגמלהו לו או לקרוביו. הלא תראה כי מפני החסד שעשתה רות לנעמי שהיתה אשת קרובו התעורר לעשות לרות זה החסד שנזכר בזאת המגלה עד שכבר הפליג בזה ורצה להטיב לה באופן שלא תרגיש בו כדי שלא תתבייש מזה והוא מה שצוה שישולו לה מן הצבתים וכבר עשה לה כל זה בעבור החסד שעשתה לנעמי כמו שספר מצורף אל זה מה שהראתה מטוב לבבה עם ה' יתברך בבואה לחסות תחת כנפיו ולזאת הסבה תמצא מפני החסד שעשתה רות לנעמי והיתה עושה לה תמיד התעוררה נעמי לבקש לה מנוח אשר ייטב לה ונתנה לה עצה נתיישרה בה להנשא לבועז:

התועלת האחד עשר. הוא להודיע כי החומץ נאות בעתות החום כי בו מהתועלת כמו שזכרנו להשקיט הצמא ולחזק האצטומכא ולעמוד כנגד העפושים. ולזה אמר לה וטבלת פתך בחומץ. כמו שזכרנו:

התועלת השנים עשר. הוא להודיע שהנותן מנה למי שיבוש לבקש לו ממנה יותר אם לא תספיק לו ראוי שיתנו לו כשעור שיוסיף על מה שיצטרך לו כדי שיתברר שכבר הספיק לו. ולזה זכר שבועז הושיט לרות מהקלי מה שהספיק לה לאכול ולשבוע ולהותיר:

התועלת השלשה עשר. הוא להודיע אם יהיה אפשר שישיג האדם תועלת נפלא באמצעות פועל מה יהיה בו קצת עזות הנה אין ראוי שיאבד הטוב ההוא מפני בושתו בעשיית הפועל הזה אך ראוי שימעיט העזות בו כפי היכולת. ולזה תמצא שלא נמנעה רות מעשות מה שאמרה לה נעמי ללכת לשכב במרגלות בועז אך עשתה זה בלט בדרך שלא יודע לאיש ועשתה זה באופן שירגיש בה בבואה שם לשכב גם בלילה לא שכב לבה לשמור עצמה מגלוי ערוה ולזה תמצא שהיא לא היתה ישנה אך תכף ששאל בועז מי את ענתה לו בחכמה ובשכל לא בצורת מקיץ משנתו:

התועלת הארבעה עשר. הוא להודיע שמי שישאל טובה מאחד ראוי לו שיראה שהשואל הוא נותן לו בזאת השאלה כי בזה מפויס לבו ומסרת הבושת ממנו מה שלא יעלם כ״ש שיחויב זה כשיביא ההכרח אל שלא יתן לו בקשתו תכף לא מפני מנעו ממנו זה מצד עצמו כי הוא חפץ מאד בזה אך לסבה אחרת כאלו תאמר שיאמר שראוי יותר שיעשה איש אחד רמוז מי שיעשה זה כי זה ממה שיביא לחשוב לשואל שהוא אמר זה לפי שאין רצונו לתת לו את שאלתו ויתייאש ממנה ויכאב לבו על מה שהשיגהו מהבושת בשאלת הדבר הזה. ולזה תמצא כי מפני שלא היה דרך לבועז לעשות בקשת רות אם לא אחר שיתברר לו שאין רצון הגואל הקרוב ממנו לגאל והיה מבואר שאם אמר זה לרות היתה מצטערת מאד מאד על מה שהשיגה מהבושת בבקשתה אותו כל שכן כשנתיישרה אל זה באמצעות זה הדרך אשר היה בו קצת עזות כי תחשוב שהוא מונע בקשתה הנה הקדים תחלה לאמר שהיא עשתה חסד גדול עם קרוביו בשאלתה זאת כאלו יאמר שהוא משועבד לה מאד על זה והבטיחה לעשות בקשתה אך התנצל כי יש גואל קרוב ממנו ואם לא יגאל הנה נשבע לה שיגאלנה ולזאת הסבה ג״כ רצה להראות לה עוצם תשוקתו לעשות רצונה ולהטיב לה ולזה השכים בבקר ונתן לה בעין יפה שש מדות שעורים להניח דעתה עד שיתבאר לה אמתת רצונו:

התועלת החמשה עשר. הוא להודיע שענין קיום המכר או החליפין ישלם כשיתן הקונה למקנה בפני עדים כלי שיקנהו ומדי קנותו הכלי יהיה מקנה לאחר הקנין ההוא או החליפין:

התועלת הששה עשר. הוא להודיע כי בדבר הנשואין ראוי שיהיו עשרה אנשים. ולזה ספר שכבר לקח בועז י' אנשים וזה כי לא הוצרכו לו עשרה לדבר העדות כי התורה אמרה על פי שנים עדים יקום דבר אך הוצרכו שם להשלים הנשואים בפניהם להיות שם פרסום ובחרם זקנים כדי שיתברך מברכתם כי לפי הנראה היה נהוג לברך את החתן בעת הסכמתו לישא אשה מה והוא מבואר שברכת הזקנים היא יותר נשמעת אל ה' יתברך שנשמעה תפלתם ונתברך בועז בברכתם כי ממנה יצא לו הזרע אשר יבנה את בית ישראל ויעמידם בשלם שבעניינים בעזרת ה׳ יתברך כמו שיעדו הנביאים מדבר מלך המשיח אשר יצא מדוד שיצא מרות. ה' ברחמיו יביאנו ימהר יחישה למען נראה ותקרב ותבואה עצתו להוציא ממסגר אסיר ומבית כלא יושבי חשך. אמן: