ותכלה נראה שהוא לשון חמדה מענין ותכל דוד (ש״ב יג לט) כלתה נפשי (לעיל פס׳ פא) ואמ׳ לכל חמדה ראיתי קץ להיות האדם שבע ממנה בהשיגו אותה אבל מצותך והוא כלל עיניני החכמה רחבה מאד באין תכלית וכל עוד שישיג האדם ממנה חושק ונכסף יותר להתעסק בה.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 119 · פסוק 96
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84