קריאה במקור

מאירי על תהלים · פרק 106 · פסוק 27

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ומה שאמ׳ להפיל זרעם [בגוים] ולזרותם בארצות הוא לדעתי שתחלה אמ׳ למשה עד אנה ינאצוני העם הזה אכנו בדבר ואורישנו (שם יא ויב) כלומ׳ אגרשנו מנחלתו אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ואעשה אותך לגוי גדול וודאי לא אמ׳ להכות בדבר רק אותם שמבן עשרים שנה ולמעלה אבל בניהם ישארו עניים בעון אבותם וילכו הנה והנה עד שהתפלל ואמ׳ ושמעו מצרים מבלתי יכולת ה׳ להביא אותם וגו׳ (שם פס׳ יג וטז) עד שהשיבו סלחתי כדברך ואולם חי אני (שם כ וכא) ואע״פ שלא היה הפלת הזרע בגוים בענין שבועה כל ייעודי האל איפשר להזכירם בלשון שבועה לולא תפלת הצדיקים. ולפי הדרש רמז על הגליות העתידים והוא אמרם ויבכו העם בלילה ההוא ליל ט׳ באב היה אמ׳ הם בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות שרמז להם חרבן המקדשות וההליכה בגלות.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1936
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84