קריאה במקור

מאירי על תהלים · פרק 92 · פסוק 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מזמור שיר ליום השבת. אמרו בדרש שזה המזמור אדם הראשון אמרו שנברא בערב שבת ונתקלל ובשעת י״ב של יום הששי כשנתגרש מג״ע בא הקב״ה ליתן אפופסין ר״ל גזר דין אלא שנכנס שבת וניצל ובא לומ׳ הימנון לשבת ר״ל הודאה אמ׳ לו השבת לי אתה אומ׳ הימנון אני ואתה נאמ׳ הימנון להקב״ה הה״ד טוב להודות לה׳ והעיקר בדרש האחר שאמרנו למעלה שמשה רבי׳ אמרו ורמז בו על ענין אמונת החדוש שאמונת ההשגחה וגמול ועונש נמשכת אחריו וכבר ידעת שהגדולה שבסיבות נתינת השבת היא לקבוע אמונה זאת בלבבות ואמ׳ טוב להודות כלומ׳ עתה עת נאות וטוב להודות לה׳ ולהתבודד בנפלאותיו להיותו עת הפנאי עד שמתוך התבודדותנו נשיג כבוד הבורא ונפלאותיו ונשבח ונזמר לשמו.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1936
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84