שיר המעלות לדוד. גם זה המזמור יש לפרשו על בני הגלות או על דוד עצמו. ואם נפרשהו על דוד בעצמו יהיה ביאורו כשאמר דוד לנתן הנביא הנה אנכי יושב בבית ארזים וארון א׳ יושב בתוך היריעה והשיבו נתן כל אשר בלבבך עשה כי האל׳ עמך עד שבאתהו הנבואה לא אתה תבנה הבית (ש״ב ו) ואמ׳ שמחתי באומרים לי בית ה׳ נלך ר״ל במה שאמר לי נתן כל אשר בלבבך עשה והייתי בטוח לבנותה ושיהיו רגלינו עומדות בשעריך, והיו עבר במקום עתיד ושתהיה בנויה ויעלו שם שבטים ושישבו שם כסאות למשפט הכל עבר במקום עתיד וכשראה שלא נתקיימה מחשבתו דבר דבריו כחושק המתאונן על שלא יוכל להפיק רצונו כחשקו מעורר בני גילו שמאחר שאינו זוכה בבנינה לא הוא ולא הם עמו שיברכנה וישאלו בשלומה לאל ובשלום אוהביה ולמען אחי ורעי הם השבטים ובית ה׳ בית המקדש. ואם על לשון הגלות יתנבא בשורת הגאולה שבהגיע תור הגאולה ויצא קול הישועה תגדל שמחת העם בבשורה ולהפליג במעלת הישועה האריך בשבחי ירושלים.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 122 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84