עד שיהיו נמוגים ארץ וכל יושביה ר״ל שימוג לבם מרוב אימה ופחד ויכירו אז שבידי לשנות תפקידי המערכות להרע או להטיב והוא ענין אנכי תכנתי עמודיה סלה ר״ל יסודותיה והענין שאני בראתי הכל אחר ההעדר המוחלט והיא אמונת החדוש שאמונת גמול ועונש ואמונת שנוי הטבעים נמשכת אחריה. וי״מ כי אקח מועד שהם דברי העם הנבחר כשיצא מן הגלות כלומ׳ כשיגיע הזמן שיהיו ימי בשלוה ויהיו לי כמועד וחג לא אוציאם לבטלה ולתענוג כהרבה משאר האומות אבל לעבודת הש״י והוא ענין מישרים אשפוט. ואף רבותי׳ דרשוהו כיוצא בזה ע״י שבית׳ כל יום טוב שראוי להוציא ימי מנוחה להתעסק בעבודת האל ובספור נפלאותיו כפי ענין החג כמו שכתו׳ בפי׳ רש״י ז״ל וכמו שביארנו בקצת חיבורינו. ויראה לשיטה זו ענין נמוגים וגו׳ כלומ׳ כל מה שיעמדו נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי וכו׳ כלומר אוציא לאור כל תעלומה.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 75 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84