ואחר שהזכירם ספר בגנותם ואמ׳ אשר יאמרוך למזמה וזולתי פי׳ בו לשון אמירה בחסרון אלף כמו ולעמשא תאמרו (ש״ב יט יד) ויאמרוך כמו יזכירוך וידברו בך במחשבתם ורצונם רוצה בו שהם מדברים עליך סרה. וקשה בעיני לומר יאמרוך כי האמירה אינה נקשרת בלא למ״ד ולכן נ״ל שהוא מלשון את ה׳ האמרת היום (דבר׳ כו) ואם אינו מאותו בנין כי כן פירשו רבים אמרו צדיק כי טוב (ישע׳ ג י) ופי׳ לדעתי במה שדבר עד הנה בידיעת האל שהם כופרים בה וחושבים ליחס חסרון לאל אם יש מיהו יודע פרטי המציאות ובעשותם אותו נסכל מידיעתם הם חושבים זה לכבוד לו וזהו אשר יאמרוך למזמה ר״ל אשר ייחסו לך שלימות ומעלה לפי מחשבתם בעשותם אותך נסכל הידיעה בחלקי המציאות. ונשוא כמו נשאו וכמוה ונשו את כלמתם (יחזקא׳ לט כו) כמו ונשאו והאלף האחרונה כאלף ההלכוא אתו (יהושע י כד) ולא אבוא שמוע (ישעי׳ כח יב) ופירש בו ונשאו עריך אותך לשוא מענין לא תשא את שם ה׳ אלהיך לשוא (שמות כ). ולי נראה שהוא מענין התנשאות כלומ׳ גם הם יאמרו לנשא אותך בתכלית הידיעה ואותו ההתנשאות הוא לשוא כי אינו התנשאות רק חסרון.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 139 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84