ודמה הכהונה לשמן שהוא עליון על כל משקה וצף על כלם כמו ששלימות הנפש עולה על כל שלימות וכן שהוא מורה על חלקות וענוה ואחר דמהו למעולה שבשמנים ואמ׳ כשמן המרוקח שהוא שמן המשחה שנמשח בו הכהן ואמ׳ יורד על הזקן ר״ל שמן הראש יורד לזקן ומן הזקן על פי מדותיו ר״ל שפת בגדיו ופרט כל זה להוראת השלימות האחרון שבחכמה והוא ההשפעה לזולתו. ומדותיו בחירי״ק כמו בפת״ח ואף כי מצאנו מדו בד בחיר״ק.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 133 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84