(לא-לח) והייתי אני סבור בהבטחה זו שנמשכו ממנה כל אלו הפרטים שתהיה בלא שום הפסק ואף אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון וחקותיו יחללו שיענישם ביסורין ונגעים כאשר ייסר איש את בנו כדכתי׳ כי תכנו בשבט לא ימות (משלי כג יג) והוא הדין אם יחטא הוא בעצמו אלא שמדרך המוסר לא רצה להזכיר בו חטא ופשע ואף נתן הנביא אמ׳ לו בדבר האל אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם (ש״ב ז יד) ולא שיפסוק המלכות בכך והוא אמרו וחסדי לא אפיר מעמו ר״ל להסיר מלכותו כי הבטחתי בשבועה והוא אמרו אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי כלומ׳ כימי השמש וכן כירח יכון לעולם שאע״פ שילקה לפעמים לא יפסק אורו.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 89 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84