ויאהב קללה כלומ׳ שיודע הוא שלרוב חמסו והרעותו לבריות [כל] אדם מקללו אעפ״כ אינו נמנע מלרדוף אחר מעשיו הרעים א״כ הוא אוהב קללה ולכן תבואהו לסוף. ומלת ותבואהו עבר במקום עתיד כי כן דרך לשון הנבואות והוא ענין ולא חפץ בברכה וגו׳ שאלו היה חפץ בברכה היה מטיב מעשיו ומתאהב לבריות.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 109 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84