ואמר לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו׳ ופירשו בו זולתי שלא סוף דבר ששב הוא בכל לבו מכל הרעה אשר עשה אבל שהוכיח אף האחרים ופי׳ הדבר במה שהזהרת בתורתך והוא ענין דבר שפתיך אני התבוננתי בפעולות אדם ר״ל באנשים אחרים זולתי ושמרתים ומנעתים מארחות פריץ ורשע. ואצלי לפרש בו כלומ׳ מרוב חפצי ותשוקתי בעזיבת החטאים והתחרט לבבי במה שנכשלתי בהם הפלגתי בתשובתי עד שלא סוף דבר שנמנעתי מן החטאים אלא אף מכל המדות המביאות והממשיכות לחטאים כן וביאור הפסוק בדבר שפתיך ר״ל התשובה אשר הזהרת עליה חקרתי והתבוננתי בכל פעולות האדם ומדותיו איזה מהם תמשיך האדם לעשות רע ותביאהו אל קנין איזו מדה מגונה ודקדקתי בעצמי הפעולות שאין התלות עבירה בהם ואחזתי בהפכה במדות המעולות הגוררות ושומרות האדם מחטוא ומזרזות אותו לעשות טוב.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 17 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84