בספר דברי הימים (א טז ח) כתוב שכשהעלה דוד את הארון מבית עובד אדום לירושלם שנתן זה המזמור לאסף ולאחיו לשורר לפני הארון ונכתב שם מזה המזמור למעלה ר״ל שירו לה׳ שיר חדש שירו לה׳ כל הארץ והוא מזמור צו עד כי בא לשפוט את הארץ ואח״כ סיימו בדברי תחנונים דומים לתפלה על קבוץ גליות ובכאן עשה משירו לה׳ מזמור אחד כמו שנכתב בצו וממזמור זה מזמור אחר והאריך בו בספור יציאת מצרים עד הכנסם לארץ יש׳ ונראה שהמזמורים חברום על הסדר הנה ובשעה שהעלה הארון הרכיב משניהם כבחירתו ונתנם לאסף לזמר לפני הארון. ורבותי׳ דרשו שמה שכתו׳ כאן מזמור זה אמרו בבקר ומזמור שירו לה׳ אמרו בין הערבים והמזמור נאמ׳ הודאה לאל על כל הטובות שגמלנו והוא צוה לזמרו באותה שעה להודיע הנסים שנעשו על ענין הארון בפלשתים. ואמ׳ כמעורר לבני עמו הודו לה׳ קראו בשמו כלומ׳ שתקראו לבני אדם בשמו לשוב אליו לחסות תחת כנפיו וכן הודיעו בעמים עלילותיו ר״ל פעולותיו.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 105 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84