והאריך בספור האבות איך היו מועלים באל תמיד והוא מצר להם ברעתם ובשובתם יצילם וכן תמיד פעם אחר פעם ואמ׳ על זה אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך כלומ׳ לא הראו עצמם כמשכילים בנפלאותיך שאלו כן היו זוכרים חסדיו ונזהרים מחטוא והם לא עשו כן אבל לא זכרו רוב חסדיו והמרו ר״ל הכעיסו לאל על הים בים סוף. ובים סוף הוא פי׳ על ים כלומ׳ באיזה ים בים סוף והמראה זו נאמרה על אמרם המבלי אין קברים במצרים (שמות יד יא) ובדרש אמרו שאפי׳ בתוך הים הכעיסוהו ואצלי לפרש לפי הדרש שדרך גוזמא אמ׳ וימרו על ים בים סוף כלומ׳ שאפי׳ בתוך הים שדרך כל העולם לשוב בתשובה המרוהו והכעיסוהו ולשון הדרש כשבקע להם משה את הים נעשה טיט וכדכתי׳ דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (חבק׳ ג טו) כיון שירדו להם אמרו בעוט בעוטך ודוש דישך, מטיט ולבנים יצאנו ולטיט ולבנים באנו (פ׳ שו״ט) ואע״פ שכתו׳ וישם את הים לחרבה (שמות יד כא) מ״מ אחר שהיה ראוי ללכת בתוכה איפשר להקרא חרבה אבל מ״מ לפי הפשט יראה כפי׳ הראשון שהרי אח״כ הזכיר בקיעת הים.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 106 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84