ומפני שהכפור והקרח קשים ואין הארץ מושקת מהם לשעתה אמ׳ ישלח דברו ר״ל רצונו בחום השמש או סבה אחרת וימסם ר״ל יתיכם וישובו מים וכן לפעמים ישב רוחו יזלו מים במקומות ההם כפי נשיבת הרוח ולכלם עת ידוע׳ לתועלתם כפירות ותבואות. או רומז בקרח להעניש כלומ׳ שהוא מטר ושלג וכפור וקרח וברד, אע״פ שלא נזכר, פעם לגמול פעם לעונש כי הקרח על הרוב לרוב הקור שבו ממית ומיבש הזרעים ופרחי האילנות ואע״פ שכל אלו דברים טבעיים מכל מקום הם מן הדברים הנכבדים והנשגבים שבטבע מן הענינים הרגילים ואמ׳ איוב ורעם גבורותיו מי יתבונן (כו יד).
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 147 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84