שיר המעלות. זכור ה׳ לדוד. כבר פי׳ שדוד חשב לבנות בית המקדש והשתדל בזה הרבה עד שבאהו מאמר נתן הנביא לא אתה תבנה הבית והבטיחו שזרעו אחריו יבנהו ושיהיה כסאו נכון לעולם לפניו אם לא יגרום החטא ואף גם זאת כל אשר תשוב המלוכה לישר׳ אליו תשוב וכאשר ראה כי לא עלה בידו לבנות בית המקדש ואירע לו כשפקד העם והחל הנגף שצוהו הנביא לבנות מזבח בגורן ארונה היבוסי ולהעלות עליו עולה ושלמים ועשה כן ויעתר לו אז ותעצר המגפה הכיר שאותו מקום הוא המקום המיוחד למקדש ועד אותו היום לא נודע לו מקומו ואז החל בזה המזמור ואמ׳ זכור ה׳ לדוד את כל ענותו ר״ל כל אשר התענה וטרח לבנות בית המקדש כלומ׳ מאחר שלא זכה בבנין תחשב לו המחשבה והיגיעה כאלו בנאו.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 132 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84