קריאה במקור

מאירי על תהלים · פרק 103 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי הוא ידע יצרנו שמטבענו לבקש המותרות ולחטוא תמיד כאומרו כי יצר לב האדם רע מנעוריו (ברא׳ ח כא) וזוכר כי עפר אנחנו וזהו כענין בשגם הוא בשר (שם ו ג). תני ר׳ חייא אוי לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה ואע״פ שהמשילנו מ״מ לרוב תרבותו הרע ופתיותו והסתותיו וימים מעטים [מצילו] מפח מוקשו וזכור לפניו כי טבע הגוף הוא עפר והעפר הוא היסוד הגובר עליו ומטבעו להמשך אחר התאוות העפריות וכן שימיו קצרים וכשיגיעו לזמן הבינה יקרב זמן קצו בפתע וכציץ השדה כן יציץ ויחלוף מהר.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1936
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84