ולפי דרכי הדת אין זה כפירה לענין תחיית המתים כי הוא מדבר על צד טבעי או על הזמן שקודם התחיה והוא אמרו היסופר בקבר חסדך ואמונתך באבדון ומלת אמונתך רומז בדברים שאמונתם מצד הקבלה ואבדון שם כפול לקבר ששם כלה הגוף ואבד וכן חשך וארץ נשיה ר״ל מקום נשיה השכחה כלם רמז לקבר ושלש זה הענין כדרך הצועקים שכופלים ומשלשים. או איפשר שכלם רמז על גיהנם והם הם שקרויים מתים ואבדון וחשך ונשיה וקרא האומות כן כלומ׳ אם לנו שאנו עמך ונחלתך לא תראה נפלאותיך התעשה אותם למתים וליורדי בור ר״ל גיהנם.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 88 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84