שיר המעלות ענין המעלות אין בידי לחרש בהם דבר אלא מה שפי׳ בהם שאר המפרשים, מהם שפי׳ הענין כמה שידעת שציור בית המקדש ניתן לדוד בנבואה כדכתיב הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל (דה״א כח יט) וחבר חמש עשרה מזמורים אלו שיהיו הלויים מזמרים בט״ו מעלות שהיו בהר הבית בשטח סוף עזרת הנשים שבהם היו עולים לעזרת ישראל כל אחת גבוהה חצי אמה מזמור אחד במעלה אחת. וי״מ שפי׳ שירים שהיו משוררים אותם תחלה בקול נמוך ומעלים אותו מעט מעט עד שיהיה הקול גבוה מאד. וכוונת המזמורים רובם נאמרים על צרת הגליות ונבואת הגאולה מהם וכ״ש על זה הגלות הארוך ומהם על צרותיו של דוד ועל בטחונו באל ית׳ אע״פ שהם משמשים על לשון בני הגלות ובטחונם באל. וזה המזמור איפשר שאמרו על עצמו או על הגלות ואמ׳ אל ה׳ וגו׳ כלומ׳ בעת צרתי אני קורא לו והוא עונה אותי או הוא עבר במקום עתיד ובצרתה התי״ו יתירה או נאמ׳ כן לרוב צרה וכן ישועתה על רוב ישועה.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 120 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84