ואח״כ הזכיר צרת המאסר ואמ׳ שמהם שילכדו בחבלי עוני וישבו מקום חשך וצלמות והם אסירי עני וברזל ויש לפרש במלת עוני שהוא כמו ענויי כלומ׳ שהם נאסרים במאסר ענוי ורומז על קשר הידים בחבלים ויתרים וברזל על כבלי ברזל הנתונים ברגליהם או רמז היות זה בעונם למה שהמרו אמרי אל ר״ל ששנו דבריו ומרו בהם ואלו היה לשון הכעסה היה לו לומר כי הכעיסו אל, או נאמ׳ כן דרך הפלגה לרוב מרים באל, הגיע הכעס לאמרי האל עצמם. ועצת עליון נאצו ר״ל מאסו ובא מלשון בנין הקל כמו וירא ה׳ וינאץ (דבר׳ לב יט) וכן וינאץ בזעם אפו (איכה ב ו) וזולתם.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 107 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84