בחסדך בטחתי וגו׳ דרשו בו ד׳ נחמות בחסדך בטחתי בבבל יגל לבי במדי אשירה לה׳ ביון כי גמל עלי באדום. ואצלי לפרש באמרו האירה עיני שרמז לעצמו ועל זמנו והוא לאחר שנבא שעבוד ד׳ מלכיות חזר לזמנו שהיו אויביו רודפים אותו ומטרידים אותו ואין לו פנאי להתבודד בנפלאותיו. ואיפשר ג״כ שהכל נאמ׳ על זה ולאיזה משני אלו האחרונים אמ׳ האירה עיני וגו׳ כלומ׳ תן לי עזר אלהי להשלים גופי ונפשי והוא ענין האירה עיני פן אישן המות כלומ׳ פן אישן אחר מותי ר״ל שלא תתאחר נפשי… זה הוא נקרא שינה באמת כדרך אמרם תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ולזה הפי׳ יהיה ענין פן יאמ׳ אויבי יכלתיו אל דוד.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 13 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84