ואמ׳ ונוע ינועו בניו ושאלו כלומ׳ כמו נודד הוא ללחם איה (איוב טו כג) כלו׳ ינועו הנה והנה לשאול פת לחם. ובאה מלת ושאלו מבנין הדגוש ע״ד שאול ישאלו באבל וכן התמו (ש״ב כ יח). ודרשו מחרבותיהם נ״ל בפי׳ שכל כך יהיו עניים מרודים ומזי רעב שיבקשו אף בבתים שיראו אותם חרבים אע״פ שיודעים בהם שלא יוכלו לתת להם מתנה הגונה שלא יחושו למתנה המעוטה וקלה לרוב חסרונם. והמדקדקים העירו שמצאו בספרים מדוייקים במסורה במלת ודרשו שהדל״ת נקראת בקמץ חטף כמו חרבו מאד (ירמ׳ ב יב) והיא נוסחא [קשה] לפרשה ואין דעת רוב בעלי פסוק נוחה הימנה ומתוך הדחק נ״ל לפרשה שהיא ודורשו בשורק מבנין פועל כלומ׳ שבני אדם ידרשו ויחקרו עליהם איך נשתנו עליהם סדרי זמנם שלא כדרך בני אדם ויחקרו בפעולותיהם המושחתות והמחריבות עד שייחסו הענין לרוע הנהגתם והשחתת פעולותיהם כמאמ׳ השחיתו התעיבו עלילה (תה׳ יד א).
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 109 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84