קריאה במקור

מאירי על תהלים · פרק 104 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואמ׳ עוטה אור כשלמה על האור שנברא ביום ראשון. ועוטה כמו נוטה. שלמה אהיה כעוטיה (שה״ש א ז) פי׳ כנוטה וסרה לשאר העובדים וכן ויעט העם אל השלל (ש״א יד לב) פי׳ שנטה אליו. או פי׳ מלשון מלבוש והוא יוצא כמו מעיל צדקה יעטני (ישע׳ סא י) שהוא מענין זה ואם הוא שורש אחר ופירושו מעטה כלומ׳ שמלביש את העולם אורה וכל זה מלאכת יום ראשון. ומה שאמר אחר כן נוטה שמים כיריעה על הרקיע המבדיל שנקרא שמים והוא מלאכת יום שני שהאור הנברא בראשון העלה אידים מן המים ונתבקעו באויר והיו סבה לרקיע שנקשה ביום שני והרקיע ההוא היה סבה להגלות הארץ ולצאת ממנה הצמחים ונעשה זה בג׳. ובד׳ נתלו המאורות ר״ל שנגלית פעולתם להכין חמר ראוי ומוכן להתנועע לקבל החיות וקבל החומר ההוא צורתו בה׳ ולולי הגלות הארץ לא היה האפשרות למאורות להכין זה החומר מרוב הלחות ובקבל החומר ההוא צורתו החיונית היה מכה באדם לדקות הצורה החיונית שבו להיותו מוכן לקבל צורה השכלית וזה היה בו׳. והזכיר בכאן בנוטה שמים מציאות הרקיע שהיא מלאכת יום שני שהיה סבת הגלות כל זה המציאות התחתון ומכאן ואילך הוא מזכיר ד׳ יסודות ומזכירם מלמטה למעלה כפי סדר בחינת האדם בהם חוץ מן הארץ שהזכירה אחרונה למה שהיתה כוונתו להאריך בה. אבל הג׳ הנשארים הזכירם בסדר ממטה למעלה מים ורוח ואש.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Jerusalem, 1936
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84