שיר המעלות בשוב ה׳ והוא ג״כ נאמ׳ על ענין הגלות ואמר בשוב פעל יוצא כמו בהשיב ה׳ וי״מ בו לשון הנחה כמו בשובה ונחת תושעון (ישע׳ ל) וכן יפרשו באמרו ושב ה׳ אלקיך את שבותך (דברים ל ג) וכן שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל (במדבר י לו). ולי נראה לפרש מלשון שיבה ובודד והמשל כי בהיות ישראל בגלות שמו של הב״ה אינו מתיחד בפי הבריות כראוי וכמו שדרשו רז״ל בפסוק בכל צרתם לו צר (ישע׳ סג ט) וכן הושיעה ימינך (תה׳ ס וקח) וכן עמו אנכי בצרה (שם צא) ולפי זה את כמו עם. ואמ׳ היינו כחולמים ופי׳ אז כשיגיע אותה העת יהיו צרות הגלות בעינינו כחלום ולא נחשבם כלל. וי״מ שהפלא יהיה אז גדול עד שכל אדם ידמה בעיניו כאלו אינו אלא חלום ויש לפרשו על שלא נתיאש מן הישועה אבל דעתנו ולבנו עליה תמיד ואמ׳ שבעודנו בגלות אנחנו כחולמים ענין הגאולה כלומ׳ שלבנו ודעתנו עליה עד שמרוב השתקע דמיוננו עליה אנחנו חולמים ענינה.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 126 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84