והזכיר אח״כ בפרט קריעת הים ואמ׳ לגוזר ים סוף לגזרים שקרעו לי״ב קרעים וכל א׳ מהשבטים עבר בגזר אחד כדי שלא יכנסו בערבוביא כך דרשו ז״ל אלא שלפי הפשט אמ׳ לגזרים כי נבקע הים מצד רוחב הים בדופן השמאלי של א׳ ונכנסו שם ואח״כ נבקע מצד ארכו בגנה של א׳ ואח״כ לרחבו בדופן הימיני של א׳ ונמצא שבאותו צד עצמו שנכנסו באותו צד יצאו שממדבר איתם נכנסו לים וכשיצאו ממנו למדבר איתם יצאו ולא שעברו כל הים לרחבו שלא נקרע הים כדי להעבירם לגמרי דרך רחבו אלא שיכנסו המצרים אחריהם ויטבעו וא״כ אף כשנאמר שלא עבר כל שבט בגזר שלו ראוי לאמר לגזרים וכ״ש למה שפי׳ רבותינו ז״ל שהיו בו י״ב גזרים על הדרך שפירשנו במס׳ אבות.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 136 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84