רוב מפרשים ראיתי שפי׳ כוונת המזמור לזמן הגאולה שיאמרו איש לאחיו נלכה להודות לאל ולזמר לפניו. ולי נראה שכוונת המזמור היא ללמד בני דורו ולהשקיע לבבם באמונות התוריות ורמז על אמונת החדוש והשגחתו ית׳ והיות עיניו משוטטות במעשינו אם טוב ואם רע לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ואמ׳ לכו נרננה וכו׳ ונאמר כאן לשון הליכה על זירוז מעשה כמו לכה נשקה את אבינו וכו׳ (ברא׳ יט לב) לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמ׳ יח יח) כלומ׳ הזדרזו להתרחק מהאמונות הרעות מתת חסרון בחוקי ית׳ ונעבדהו בשירה ובזמרה ובשמחה ובטוב לבב כי התרועה משל לשמחה.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 95 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84