והמשיך דבריו לענין זה ואמ׳ שבני הנעורים לאב כחצים ביד גבור שעל ידם אימתו מוטלת ואע״פ ששלמה לא היה לו בימי הנעורים מ״מ הוא הזכיר תנחומיו בשעה שבנו אחריו יזכה למה שהיה הוא מיחל לו ואחר שהתחיל בשבח נחלת בנים הזכיר היותר שלימה שבהם.
קריאה במקור
מאירי על תהלים · פרק 127 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1936
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017734350205171
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a8282ca1ddf885036cdeedac5dfa07993a67a3b64519d2cd14cc79907102a84