קריאה במקור

שלום אסתר · פרק 2 · פסוק 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואמר אין אסתר מגדת אפשר שהוא נתינת טעם כפי משז״ל כי אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה ולגלות לבה שתאמר מאי זה עם היתה על כן קבצו פעם שנית ועכ״ז אין אסתר מגדת אע״פ שכונתה ובקשתה זאת היתה שמא ישלחנה המלך. ומפני שמרדכי צוה עליה אשר לא תגיד לא רצתה לעבור מאמרו.
2
ולפי שלא נאמר כי בענין זה היתה עושה מאמר מרדכי לפי שיש לה תועלת שהיא מלכה אמנם בשאר הדברים שלא תמשך לה תועלת לא תשמע אליו לכ״א ואת מאמר מרדכי עושה כאשר היתה באמנה אתו כמו שכשהיתה אתו לא היתה עוברת על דברו כן היתה עושה עתה עם שהיתה בבית המלך לא לקחה שררה בעצמה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Shelom Ester, Constantinople 1585
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL01

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3a912b624935ffceb07ac7db2949cfa4441bb2d6c72b9ee85494c74a43cc07c1