ועכ״ז הודיע הכתו׳ גדולת אותו רשע כי לא הרגה מיד ושפך חרון אפו עליה אלא וחמתו בערה בו ובקרבו ולא רצה להמיתה כי אם בדין ולזה ס׳ ל׳ ויאמר המלך לחכמים:
קריאה במקור
שלום אסתר · פרק 1 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
או יאמ׳ עכ״ז שהיו לה טענות חזקות למיאונה עלה עשן באפו על אשר יצא הדבר מפיו שתבא ולא באה ולז״א וחמתו בערה בו בשבילו על שלא באה על פיו כי גלתה דעתה שלא היתה מחשיבו לכלום. ולע״ד יצחק לא נתמלא חימה אלא על אשר אמרה כי הוא יבא לרגלה למענה וז״א בו כי אם אמור תאמר שישלח למענה שרים רבים ונכבדים מאלה לא היה מתכעס ובביאורי לאחשורוש שקראתיו מר דרור הארכתי ע״כ.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shelom Ester, Constantinople 1585
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3a912b624935ffceb07ac7db2949cfa4441bb2d6c72b9ee85494c74a43cc07c1