בחדש הראשון י״ל למה לא שאל מהמלך להמיתם תכף ומיד ולא חשש שמא יתחרט המלך ביני ביני. ועוד למה הודיענו שהיה בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש עוד מה כונתו ודעתו בהפיל פור כי תקנתו הורה לו קלקלתו כאז״ל הוא הגורל. אאמין כי המן הרשע היה נבוך אם אסתר המלכה היתה מזרע היהודי׳ אם לאו וע״כ לא קפץ מיד ודבר למלך כחפצו אכן אמר מתון מתון הוא הטוב וע״כ המתין כל הזמן הנזכר לעשות מלאכתו בנחת ובלאט והוא שאמר בחדש הא׳ עד הוא חדש (אדר) [ניסן]. והפיל פור בי״ב החדשים כנגד י״ב המזלות לראות אם יפלו בידו בשנת י״ב לאחשורוש. או לא וטעם הפור לפי שכונתו היתה לפוררם ולפזרם איש מעל אחיו. ויצא הוא הגורל כי הוא יהיה המפורר והמגורש מהעולם ועד העולם ואפילו בחדש אדר שנראה בעיניו שהמערכה בעזרתו ואין בידם זכות להנצל שם נפל שדוד. וז״א הוא חדש כלו׳ הוראת נפילתו הראו לו בחדש אדר דאי לת״ה תבת הוא מיותרת:
קריאה במקור
שלום אסתר · פרק 3 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shelom Ester, Constantinople 1585
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3a912b624935ffceb07ac7db2949cfa4441bb2d6c72b9ee85494c74a43cc07c1