ואמ׳ ובהגיע תר להורות כי לא היתה חפצה ותאות לבה להתהד׳ לפני מלך כי אם עד יגיע עתה וזמנה אז בע״כ הולכת:
קריאה במקור
שלום אסתר · פרק 2 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
או צוה עליה אשר לא תגיד לפי שתשא חן וחסד בעיני כל רואיה מה שלא תשא אם ידעו כי מזרע היהודים היא. או לפי ששנינו אם יאמר גוי שר ושופט לישראל חלל שבת למען העבירו על דת ימות ואל יעבור אמנם אם יכוין להנאת עצמו יעבור ואל ימות לכן צוה עליה שלא תגיד שאם יאמר לה המלך שתבער אש אין לה אשם כי היא אנוסה והמלך להנאתו הוא דורש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shelom Ester, Constantinople 1585
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3a912b624935ffceb07ac7db2949cfa4441bb2d6c72b9ee85494c74a43cc07c1